טור דעה: ER@N YERM!YA

אז מה נסגר עם הקליפ החדש ששחרר הזמר הבריטי הארי סטיילס, יוצא להקת הבנים המתועשת למשעי וואן דיירקשן, שיצא החודש לשירו Watermelon Sugar?
מדובר בשיר ששוחרר מתוך אלבומו השני Fine Line בשנת 2019, אך שוחרר כעת מחדש כסינגל מסחרי עם קליפ מוזיקלי והפצה מחודשת (יצירת הסינגל המסחרי או באנגלית promotional single היא תהליך דיי שגרתי בתעשיית המוזיקה, כאשר מבקשים להגדיל חשיפה של אלבום שלא הצליח להיחשף לרמת שביעות מנהלי חברת התקליטים מסיבות שונות, ומבצעים שחרור פרטני של שירים ספציפיים מתוך האלבום באופן מחודש).

מתחילת הקליפ ועד לסופו אנו מוצאים עצמינו בתוך עולם מושגים שהוגש לנו על ידי במאי הקליפ, דל וחסר ריגוש מבחינה אסתטית, כשהים האבטיח והבחורות מסביב לסטיילס במרכז מוקד ההתרחשות, אך אין התרחשות כלל.

מה יש לנו כאן בעצם? מילות השיר נכתבו באופן המקיים מטאפורה בין תחושת ה"שיא" שמקבל אחד שסוכר פרי האבטיח מגיע למוחו, לבין תחושת ה"שיא" שמקבל זה העסוק בלשכב עם בן או בת הזוג, או שניהם יחד. ("תנשמי אותי פנימה, תנשמי אותי החוצה") משחק המילים באנגלית בשימוש המילה "High" אף מרמז על תחושת האופוריה שנוצרת, עם קונוטציה ישירה לשימוש בסמים.

מפלצת תאגיד המדיה סוני (בה חתום הזמר בחוזה כפול בנוסף לחברת התקליטים של מפיק הטלוויזיה סיימון קוואל) בחרה ליצור משמעות נרטיבית חדשה עבור דמותו המוזיקלית של הזמר באמצעות הקליפ לשירו Watermelon Sugar וזועקת מכל פריים. נקיטת פעולות קיצוניות שכאלו נשמרות בדרך כלל בתעשיית הבידור למקרים בהן נדרשים לנסות ולתקן בעיות תדמית תקשורתיות.

אז איזה משבר תקשורתי נוצר לכוכב הפופ הבריטי? שיח ציבורי שהתעורר סביב נטייתו המינית של הגבר הצעיר, לאחר שזו שהוצגה לראווה באופן מורכב ומבלבל בקליפ המוזיקלי לסינגל המסחרי הראשון בשם Lights Up של אותו אלבום, מספר חודשים קודם לכן באוקטובר. לאורך הקליפ המדובר הוסרט הזמר ללא בגדים, בצילום שבין מדיום שוט לקלוז-אפ, כשגברים ונשים נוגעים ומתחככים בגופו, בעוד שטיילס האפתי נע מצד לצד, כצופה מסומם שנקלע למסיבת אורגיה המונית דו-מינית, בעת ששר את מילות הפזמון האמורפיות "Step into the light" (כמו אחד המבקש להצהיר דבר מה). מגזין הנשים הבינלאומי cosmopolitan, כמו שאר ענקי המדיה, מיהר לדווח על המהומה ופרסם כי סטיילס ככל הנראה יוצא מהארון כביסקסואל בקליפ לשירו החדש.

אז בחזרה לקליפ החדש. למרות שחשבנו שבשנת 2020, ובמיוחד בתעשיית הבידור העולמית תחת קטגוריית הפופ, הנטייה או המשיכה המינית של אמן או זמר לא תהווה עניין (או להיפך אף תתרום לפרסומו), אנו נותרים חסרי מילים אל מול תמהיל נשים כמעט מוחלט מסביב לכוכב בכל פריים בקליפ (3:04 ,2:35, 1:09) כ-14 במספר (ומנגד שני גברים בלבד, ואף אלו רחוקים ממנו פיזית בכל פריים).
ומיותר לציין כי עסוקות הדוגמניות בייצור דימויים מיניים סקסיסטיים, בעת שאוכלות את האבטיח של סטיילס, נוגעות בגופן ומשחררות אנחות מטעמו הטוב של הפרי, בנוסח שוביניסטי כמובן. ההתרחשות כולה מתקיימת בתוך הוויזואליות שנבחרה כהרף עין ועושה שימוש באלמנטים שמזוהים עם "ילדי הפרחים", ומנסה ליצור הרושם של חופש מיני.

אז עם מה נותרנו? שיר מעולה מצד אחד, מופק מוזיקלית בסטנדרטים גבוהים (תופים, גיטרות חשמליות וגרוב שמזכיר לנו פסקולים שונים ומגוונים ומלודיה מלטפת) עם דגש על הפקת קול (וואקל) בלתי מתפשרת, המשדרת בסופו של דבר אווירת להיט קיצי שתוקפו אינו יכול לפוג.
אך הכל מתרסק כשהמימוש הוויזואלי של השיר בקליפ המוזיקלי החדש מביא עימו אורגיית אבטיחים אחת גדולה ומשעממת, שמצד אחד רוצה לעשות שימוש באסתטיקה של שחרור מיני, אך מתרחקת מהמשוחרר האירופאי, ונכשלת בחציית הגבולות של הצנזורה האמריקאית.