אז היום אני בחור/ה ? FACEAPP

Op-Ed Michaela Mizan

טור דעה: M!CHAELA MIZ@N 

בתקופה האחרונה מסתובב אתגר חדש ברשת שמעניק לאנשים את האפשרות להציץ לעולם הפוך בו הם נשים או גברים. זה לא עניין שמפתיע אותי במיוחד אחרי שאותה האפליקציה בשנה שעברה חשפה בפני העולם איך יראו זקנים יותר. האפליקציה הזו הפכה לכל כך פופולארית בקרב סלב ומובילי דעה שהיא מגיעה לכל פינה בביצה של המפורסמים. הסטורי באינסטגרם ומאות התגובות בקבוצות בפייסבוק מוצפים בתמונות ״לפני- ואחרי״ ואפילו בתוכנית הרדיו של גורי וגלית (102FM) העלו סקר יומי לסטורי של התחנה בשאלה: ״אם הייתם יכולים לשנות את המין שלכם רק לזמן קצר ואז לחזור, הייתם עושים את זה?״ עם האופציות המוחלטות ״ברור שכן״ או ״ברור שלא״. שמישהו יסביר להם שהמונח הנכון הוא נראות ולא מין, אבל ניחא.

׳אתגר ויראלי׳ כשמו כן הוא, אתגר שעובר מאדם לאדם דרך הדבקה בתוכן מסקרן ופופולארי המבטיח שייכות מוצלחת לקבוצה גדולה יותר. קל מאוד לבצע אותו ומהנה עוד יותר לשתף את החברים בתוצאות. אתגר הfaceapp תופס אותך בסקרנות (המוצדקת) של לראות את עצמך באופן שבחיים לא דמיינת, ועל ידי אכילת הפיתיון אתה מחזק את אותה אפליקציה בעוד כמה שעות של תהילה. ברור כי אתגר מסוג זה יעלם כמו שבא, ובעוד שבועיים אלו יהיו חדשות ישנות, ועדיין הרשת חיה את הכאן ועכשיו. האתגר הזול וחסר התוכן בו גם אני התנסיתי בעצמי מעלה תהיות מנוגדות בקשר ליחס שלנו למגדר ולנראות של השונים מאיתנו ברחבי הרשת אל מול המציאות.

מצד אחד- היכולת לבחון את עצמך בנעליו של הצד השני באופן כל כך ויזואלי ואמיתי מסוגלת אולי לשנות את צורת המחשבה אצל אנשים פחות סימפטיים שחיים בנינו. האקט של שינוי הנראות של איזה סלפי ישן אינו כולל שום סיכון חברתי/ נפשי ולכן לא אכפת לאנשים לפרסם את עצמם במגדר ההפוך להם. אפשר רק לקוות כי התנסות כזו ידידותית של אנשים כה רבים עם האפקט המגניב תהיה מסוגלת לנרמל בקנה מידה בינלאומי את התגובות הקשות ואופן השיפוט הכוחני כלפי אנשים שבחרו לעשות את אותו התהליך באופן פיזי במציאות רבת הסיכונים.

למרות הסקרנות והאהדה של רבים להשתמש באותה אפליקציה בשביל הכיף והצחוקים, לא תמיד התוצאה הסופית חפה מכל ביקורת. התוצאה, בסופו של דבר, זה חוסר הצדק המתקבל בהשוואה לאופטימיות שברשתות החברתיות כלפי טרנסג׳נדרים ותהליכי שינויי מין. האתגר הזה שנופל בדיוק על חודש הגאווה אותו אנו מציינים בימים אלה, מעלה בי תחושה של תסכול. כשאני רואה את אותו הפילטר שמעוות ומשנה את נראותו המגדרית של משתמש כזה או אחר בזמן שטרנסג׳נדרים רבים נלחמים במאבק יום יומי לחיות בכבוד (ולא דרך הפייסבוק) אני יודעת שהפער גדול מידי מכדי לא להתייחס לכך ברצינות.
אותה אפליקציה מוכיחה לנו שוב ושוב שהמרחב האינטרנטי אינו משקף דבר וחצי דבר בקשר למרחב הציבורי שנמצא שם בחוץ. האהדה המוגזמת ואינספור פירגונים שתמונות ערוכות, ״פליטות אפליקציה״, כאלה מקבלות ניצבות באופן מתנשא ופוגעני אל מול קהילה שלמה של אנשים שאינם מתקבלים באותו האופן לחברה שלנו.

לסיום, אין דבר רע בשימוש בכל אפליקציה או פילטר שרק רוצים, לעיתים אנו אפילו זקוקים למרחבים ניסיוניים על מנת לשאול את מה שתמיד פחדנו או להתנסות בחוויות שבחיים לא היינו מנסים במציאות. ועדיין, לפעמים זה מרגיש כאילו החבל נמתח יותר מידי באופן בוטה מידי. אני חושבת שלכל אתגר אינטרנטי יש מקום אך הייתי רוצה לנצל את אותה ההזדמנות כדי להגיד- תראו את אותם אנשים שבחרו בדרך מאוד קשה לחיות בתוך "הגדרות המציאות שלנו", ותפרגנו להם באותה המידה כמו לתמונה שהעלאתם לפייסבוק.

שתפו: