מאת: JE@N-LUC

חיבוקים ונשיקות

אהבתך מעלה שחר מתוך ליל;

נשקיני והיי לי ללפיד לעת צלמוות,

שילווני בנהייה אחר האור במוות.

שלהבתך מרצדת על פניי – מוסר נפשי –

משכיני אל חיקך ונשקיני –תכף קצי.

רואה פארך בנחשול המתפרץ לאוויר,

ורואה מרצך על פני רסיסיו:

להרף עין, את מקפצת בין כוכבי צביר.

דעי שפנייך הוא כל אשר עיניי מזינות,

אורורה, אהביני נא לפני כיבוי האורות.

כשקץ לנרי

גם משאות לבי

תדעכנה איתי.