טור דעה: NOF@R MORDOCH 

*בכוונתי לעצבן רק מכיוון שהנושא מעצבן אותי.

בהפגנות האחרונות נשים החליטו לחשוף את החזה שלהן כביטוי מחאתי, והדמויות המצולמות שנותרו ברחבי הרשת הפכו לדימויים משני צדי המתרס, לטובה ולרעה. הדבר מעלה בי תהיות רבות בנוגע לדימוי שהן מייצגות בעולם הפוסט מודרני : דהיינו הדימוי הנשי בעולם האמנות וכסמל בעולם הפוסט-מודרני בתקשורת ובייצוגיו.

הגוף הנשי מוחזק בשבי העיניים הגבריות מאז יצירת הפיסול היווני הארכאי על ידי הפסלים הגברים. עם כל המלחמות שהעם הנשי עשה או עבר בכדי להשיג חופש על הגוף והנפש עדיין יש תחושה שהמשימה לא הושלמה במלואה. עדיין. חשופת חזה על סמל המנורה – ביזיון? חשופת חזה עם שלטי מחאה – ביזיון? מניקה בציבור – ביזיון? מדוע השיח בכלל דן לחומרה ובחומרה את החזה הנשי? למה החברה שלנו מלמדת אותנו כבר מגיל צעיר להתבייש בגוף שלנו? שלא תחשבו שאני בעד התנהגות פרובוקטיבית כי אני לא, יש גבול לכל דבר, אבל זה לא העניין שמעצבן אותי – מה שחורה לי מאוד הוא הגלים הסוערים שהדימוי הנשי מפיק כאשר הוא נחשף.

הרשו לי לשאול אתכם, למה לגבר מותר לעצור את המכונית בצדי כביש ראשי, לשלוף את החבר הקטן או הגדול שלו ופשוט להשקות את הצמחייה? למה הוא יכול לרוץ ברחוב בתחתונים זעירים או להתהלך בים בהן? אני יודעת שזה נושא שחוק, אבל לשמוע קריאות על חשיפת החזה הנשי בציבור (למטרות הוגנות ולא פרובוקציה) כ'ביזיון הגוף הנשי' הוא משהו שאני לא יכולה לסבול.

אם אישה נורמטיבית החליטה לחשוף את החזה שלה למטרה כלשהי זה לא ביזיון הגוף הנשי. אם היא החליטה לחשוף אותו לטובת הנקה זה ממש לא מבזה אותה או את הסביבה שלה. למה? כי זו הבחירה שלה! תפסיקו לשלוח מבטים באיברים שלנו ותתעסקו בעניינים שלכם (גם גברים ובעיקר נשים 'מתייפייפות').

למה מלכתחילה אזור החזה מעורר אמוציות כה רבות? למה ללכת בלי חזייה זה לא לגיטימי? למה אם הוא קטן מידי זה לא טוב? או אם הוא גדול מידי אז היא בטח משתמשת בו למטרות לא טהורות או כל דבר כזה שלא עובר לכם\ן בראש? למה כל דבר שהאישה עושה או שיש לה יותר מידי או פחות מידי זה תמיד גורם לפרצוף להתעקם ולמחשבות מחפיצות או משפילות לקפוץ לתוך הראש? (ובמקרים פחות טובים גם להיאמר ולהיכתב בכל פלטפורמה)

העם הנשי עבר כברת דרך ארוכה מאוד בכדי להגיע לזכויות שלו ועדיין יש עוד דרך לעשות, אבל כולם חייבים לשנות את הגישה שלהם\ן לאופן שבו מסתכלים על אחרים ואיך שאתם\ן שופטים אותם.

כמובן שנשים הן לא טלית שכולה תכלת, בכל סל תפוחים נוכל למצוא כמה רקובים, אבל שימו לב לאן החברה מעבירה את השיח! עם כל הכבוד, בימים אלו נשים חשופות חזה זה המראה האחרון בעולם שאמור להטריד את נשמותיכם\ן 'העדינות'.

לפני שאתם נותנים דרור לאצבעות שלכם\ן להפיץ רעל ברשת, תעצרו שנייה ותחשבו על כל הצדדים בסיפור! קחו דברים בפרופורציות! הנשים האלה לא באו לפגוע בכבוד של אף אחד או אחת מכם\ן. העובדה שהיא חושפת את החזה שלה – אוהבים את זה או לא – מקור כוח מאוד גדול (כבד ומעצבן) שיש לגוף הנשי לא אומר בהכרח שהיא מבזה את עצמה או את הגוף הנשי.

התגובות הזועמות רק מעצימות את המחשבה שלי שאנשים פשוט מפחדים מזה. אל תהיו צבועים – תהיו אנושיים.

**טור דעה זה לא דן בצד הפוליטי או במחאות, אלא בייצוג האמנותי של דימוי הגוף הנשי ברחבי המדיה ובהקשר החברתי-אמנותי.