טור דעה: ER@N YERM!YA

תעשיית הבידור האמריקאית מנסה להתאושש בימים אלה ממשבר ביטולים חסר תקדים של אלבומי הפופ, לאחר שנכנסה לסחרור של ביטולי הופעות ודחייה של הוצאות שירים חדשים, לאור משבר הקורונה שפקד את המרחב הגלובלי. בין הדוגמאות המפורסמות היו כוכבת הפופ העולמית ליידי גאגא שדחתה את הוצאת אלבומה השישי Chromatica שתוכנן לצאת בחודש אפריל 2020  (ואת המהלך ליוותה בהסבר על הצורך בטיפול במשבר במקום להתעסק במוזיקה, והספיקה לעזור לגייס מעל 100 מיליון דולר למלחמה בנגיף במסגרת פרויקט One World) לבין הצהרתו הדרמטית של הזמר הבריטי, זוכה ארבעת פרסי הגראמי היוקרתיים סאם סמית', על דחיית הוצאת אלבומו השלישי לשם שינוי שמו ו"שינויים משמעותיים ותוספות".

אך רגע לפני מסיבת הביטולים הקולקטיבית, הספיק הזמר הקנדי האהוב/שנוא ג'סטין ביבר לעשות קאמבק מרשים לתעשיית המוזיקה העולמית.

הזמר שזכה עד כה במספר בלתי נתפס של 158 פרסי מוזיקה ואמנות יוקרתיים מסביב לגלובוס, התחתן לא מזמן עם בחירת ליבו הדוגמנית המפורסמת היילי בולדווין, חזר לאור הזרקורים המוזיקלי לפני מספר חודשים, וזאת לאחר תקופה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת במונחי תעשיית בידור, כחמש שנים מהוצאת אלבומו האחרון Purpose בשנת 2015. חזרתו בחודש ינואר בשנה זו, קושטה עם הסינגל יאמי "Yummy", כטיזר לאלבומו החמישי במספר ששוחרר כחודש לאחר מכן בשם "Changes".

אז מה כל כך מיוחד? אתם וודאי שואלים. העניין הוא בוויזואלי, אותו קליפ שהחזיר את ביבר לכותרות, וגרף עד כה מעל לרבע מיליארד צפיות ביוטיוב, הוא מרכז השיח.

המוזיקאים והמנהלים שלהם שחתומים באותן חברות, להן אני קורא בהלצה מסויגת "המשולש הקדוש" של תעשיית הבידור העולמית (וורנר, יוניברסל וסוני), יודעים ממזמן שהצעירות והצעירים רוצים וויזואלי. אותם אנשי מקצוע (במאי קליפים, יועצי אמנות ומנהלי אמנים) צריכים לספק את אותה "זריקה" של דימויים, בצורה של קליפ מוזיקלי, אותם יוכלו הצרכנים חסרי הסבלנות לצרוך בצפייה מהירה, צבעונית ופרובוקטיבית, וכלל שיותר מהמרכיבים הללו בתוך קליפ ממוצע של שלוש דקות, כך השמחה מרובה ומכופלת, ומניבה תוצאה כלכלית בחזרה ל"משולש הקדוש".  

אך בין צילומי תקריב לעוגת ג'לי ירוקה על אותו "שולחן קינוחים פורנוגרפי", תנועות מצלמה גנריות הדואגות להעמיד את הכוכב הקנדי במרכז הפריים לאורך הקליפ כולו באותו אולם הסועדים, לבין צביעת שערו לוורוד תפסה את עיני במהלך הצפייה בקליפ המעניין/שנוי במחלוקת מבחינה אמנותית דווקא הרגע בו ביבר מצולם במדיום שוט, כשמאחוריו ברקע שני העתקים של פסלים מתקופת יוון העתיקה  – אז מה הסיפור כאן?

מה כל כך מיוחד בעוד "פסלים בדמות גבר/אישה?" וודאי שאלתם את עצמכם, אם שרדתם עד לשורה זו, אז מדובר בעמוד אדריכלי המפוסל בצורה של נשים ספציפיות מתקופת יוון העתיקה: פסלי "נשות קאריה" או "הקריאטידות".

ההסבר לשמן ולתפקידן שנוי במחלוקת, וקיימות מספר פרשנויות. אחד ההסברים היותר סקסיים שנשתמרו בהיסטוריה (על פי כתביו של האדריכל הרומאי המפורסם ויטרוביוס) מדבר על כך שבעת המלחמה הקשה שפתחו הפרסים (במאה החמישית לפני הספירה) נגד האתונאים, יושבי העיר קאריה שיתפו פעולה עם הפרסים, אך לוחמי אתונה ניצחו, וכעונש לאחר על מעשה הבגידה הנוראה המיתו הלוחמים מאתונה את הגברים של העיר קאריה ושיעבדה את הנשים שלהן, וכסמל היה עליהן לשאת את עונשן על ראשן, כלומר להפוך לעמוד אדריכלי ולשאת את כובד המבנה על ראשן לנצח, כמושפלות ומזכירות לכולם שאסור לבגוד.

ומה לכל פיסת ההיסטוריה המעניינת הזו ולאסתטיקה הוויזואלית-נרטיבית המחושבת היטב בקליפ "YUMMY" בשירו החדש של הביבר? אני רק יכול להעלות את פרשנותי הצינית (והבלתי-מאומתת עם במאי הקליפ), ולהסביר את קיום ייצוג השעבוד של נשות קאריה כמטאפורה למאזינים הפאסיביים המשועבדים לצריכה של מוזיקת הפופ המתועשת למשעי, שמייצרת תעשיית התרבות האמריקאית. ואם אגזים אוסיף שזאת כתזכורת עבורנו כולנו כחברה, כי עלינו "לשלם" לעולם ועד על חטאינו לרצות ולצרוך תרבות פופולרית.