פואמה מאת: ER@N YERM!YA

"הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה מְעֻנְיָן לִמְחֹק אֶת חֶשְׁבּוֹן הפֵיְיסְבֻּוּק שֶׁלְּךָ?"
כֵּן!

אָנוּ מוֹכְרִים אֶת הַנְּשָׁמָה תְּמוּרַת לייק נוֹסָף
שֶׁנּוֹטֵף יָשָׁר לַתְּהוֹם שֶׁל עָנָן הַאִינְטֶרְנֶט הַנּוֹרָא.
מִתְפַּלְּאִים אָנוּ אַחַר כָּךְ מַדּוּעַ לֹא נוֹתַר לָנוּ הַכֹּחַ לִלְמֹד עַל פוקו, גומבריך אוֹ יוֹתֵר נוֹרָא-
מָתֶמָטִיקָה.
שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִן הַצָּרָה הַנּוֹרָאָה.
כֵּיצַד יָכֹלְנוּ לִהְיוֹת כֹּה נָאִיבִיִּים,
וּלְקָפוּץ רֹאשׁ לַבְּרֵכָה שֶׁל סטרואידים?
לְלֹא מַצִּיל, כִּי זֶה עָסוּק בִּלְחַלֵּק לייקים בפֵיְיסְבֻּוּק
לָרִאשׁוֹנָה שֶׁתְּעָלָה "הַקַּיִץ הִתְחִיל" בְּלִי בְּגָדִים.
וְאִם נִתָּן אָז מַדּוּעַ לְחַכּוֹת,
כְּשֶׁהִיא תִּצְעַק "אֲנִי טוֹבַעַת, הִצִּילוּ!" יִפְתַּח בִּמְהֵרָה אֶת הפיד,
לֹא יָבִין הוּא כִּי עֻדְּנָה נֶחְנֶקֶת אִי שָׂם בַּמַּיִם הַמְּלוּחִים,
בְּעֵת שֶׁקּוֹנֶה הוּא מְעַט לייקים מְזֻיָּפִים.

דַּי נִמְאַס.

לִכְתֹּב עַל נְיָר זֶה מְעַיֵּף,
אֶגְלֹל אֶת הפיד הַדִּיגִיטָלִי שֶׁלִּי וְאֶתְעַדְכֵּן בַּאֲשֶׁר הִתְחַדֵּשׁ.
בֵּין בְּדִיחָה עַל גִּלְגּוּל פאסיבי, דֶּרֶךְ פוסט עַל פּוֹלִיטִיקָאִים וְעַד "לָאָרֶץ לֹא חוֹזְרִים!"
בֵּין לייק לְזֶה הַמַּפְגִּין שְׁרִירִים חֲשׂוּפִים במיאמי,
לְבֵין זוֹ הַמַּצִּיגָה עַל צַוָּארָהּ יַהֲלוֹמִים שֶׁחֹרִים מִסִּין.

"אָהַבְתִּי" אֶת הַהִיא שֶׁגּוּפָהּ הַשָּׁזוּף צוֹעֵק בַּחֹדֶשׁ יָנוּאָר "איביזה",
אַךְ כָּעֵת לְאַחַר 748 לייקים הִיא רָצָה וּמִכְּרִיזָה:
"אֲנִי יוֹצֵאת בפוסט מְרַגֵּשׁ וְחָדָשׁ, כִּי כָּזֹאת אֲנִי, אַמִּיצָה!"
פוסט כָּזֶה הַדּוֹרֵשׁ לְחִיצָה עַל "הֶמְשֵׁךְ לְעוֹד", כָּזוֹ מִגִּילָהּ.
בּוֹ מְפָרֶטֶת הִיא כִּי נִמְאַס לָהּ מִמְּכוֹנֵי הַכֹּשֶׁר, וְנִמְאַס לָהּ מִ"שִּׁטְחִי!",
הִיא עַכְשָׁו תַּעֲבֹר לִכְתֹּב עַל נוֹשֵׂא לֹא כָּל כָּךְ פּוֹפּוּלָרִי, נוֹשֵׂא כָּזֶה "אֱנוֹשִׁי".
הִיא תְּעָלָה תְּמוּנוֹת שֶׁל טֶבַע,
חוֹפִים וְנוֹפִים יָפִים,
תִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלִּים כְּמוֹ "חִבּוּק עַצְמִי", "רַק אַהֲבָה, אֲנָשִׁים יָפִים!"
וְכֻלָּם יָרוּצוּ לִלְחֹץ עֲבוּרָהּ "סוֹפֵר לייק!" וְכַמּוּבָן גַּם שִׁתּוּף-
כִּי לֹא נִתַּן לְהִתְעַלֵּם,
הִיא שִׁנְּתָה אֶת בֶּגֶד הַיָּם, הִיא שִׁנְּתָה אֶת הַהֶסְבֵּר!

וְכָעֵת לֹא תֹּאכַל חַיּוֹת כִּי זֶה "מַמָּשׁ רֶצַח!" בְּלִי הַסְבֵּר, בְּלִי הֶסְדֵּר.
אֶת פַּחְמֵימַת הַקִּינוֹאָה תִּקְנֶה, אַךְ לֹא תֵּדַע הִיא שֶׁאַתְּ מַאֲזָן רֶצַח הַחַיּוֹת בָּעוֹלָם הָרָחוֹק לָרָעָה תְּשַׁנֶּה.
הָעִקָּר שֶׁתְּקַבֵּל הִיא עוֹד עָשָׂר שְׁנִיּוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל תְּהִלָּה בַּצִּינוֹק הפֵיְיסְבֻּוּק,
אַךְ מָה זֶה מְשַׁנֶּה?

אֲבוֹי לִי, כֵּיצַד נוֹדִיעַ לַמְּכוּרָה שֶׁאֵין הִיא אוֹחֶזֶת בְּצֶדֶק, כִּי טוֹעֶה הִיא.
אוֹתָנוּ הַנֶּצַח מְנַצֵּחַ תָּמִיד,
זוֹרֵק הוּא לַפַּח הָאַשְׁפָּה כָּל אָפְנָה,
פוֹצֵעַ אֲנוּשׁוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ,
וּמְנַצֵּל אוֹתָנוּ בַּחֲזָרָה, גַּם אִם נַגְלִיד.

לֹא בִּכְדִי כָּתְבוּ אֶת הַתּוֹרוֹת מִמְּזֻמָּן, כְּשֶׁעוֹד הָיָה זְמַן לֶחָשׁוּב עַל מְשֻׁלָּשִׁים, וָלֹא כָּאֵלּוּ שֶׁל פִּיצָה.
אוּלַי בַּגִּיל 82 נוּכַל לְהָבִין אֶת הַטָּעוּת,
וְכֹל שֶׁנֵּדַע לְסַפֵּר לַנֶּכֶד יִהְיֶה בְּחֶזְקַת אָבוּד.
אָבוּד בְּתוֹךְ תֵּבַת פנדורה שֶׁל זְמַן שֶׁהִתְאַדָּה לָעוֹלָמִים.
כֹל גַּעְגּוּעֵינוּ יִסְתַּכְּמוּ בִּלְדַבֵּר עִם הַהוֹרִים-
פָּנִים אֵל פָּנִים.

"הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה מְעֻנְיָן לִמְחֹק אֶת חֶשְׁבּוֹן הפֵיְיסְבֻּוּק שֶׁלְּךָ?"
לֹא.
הִצְלַחְתֶּם לְעַרְעֵר אוֹתִי. אוּלַי מָחָר.