טור דעה: NOF@R MORDOCH
לפני בערך כחודש נתקפתי נוסטלגיה והתחלתי לקרוא מנגה שנקראת בעברית "מחברת המוות" ובאנגלית – Death Note (יפנית: デスノート, תעתיק: Desu Nōto).
לפני הכל תקציר קטן על הסדרה בת 12 הכרכים: הסדרה היא קומיקס יפני – מנגה – מסוגת המותחן הפסיכולוגי המשלב בתוכה דברים על טבעיים. בקצרה כדי לא להעמיס הסדרה מדברת על מחברת שהגיע אל עולם האנושי השייכת למלאך המוות ובה למעשה ניתן לכתוב שמות של אנשים המיועדים למות. נער בן 17 מוצא את המחברת הזאת ומפה אנחנו עומדים להתעסק בשאלה מוסרית ופילוסופית מאוד במהלך כל הסדרה הזאת.
האם הרוע הוא מוחלט? אם מישהו עושה משהו שנחשב בעיני אחרים כרע אך המטרה העומדת מאחורי אותו מעשה היא טובה האם המעשה בהכרח נחשב רע? מטרת הנער המנגה היא פשוטה והיא עברה לכל בן אדם שפוי שחי בעולם הזה בראש: המקום הזה יהיה טוב יותר ללא פושעים. ואיך הוא עושה זאת? הורג אנשים באמצעות מחברת המוות.
כוונה טובה – עולם של שלווה ושלום, אמצעי – ככל הנראה רע, אמנם פושעים אבל עדיין בני אדם. ופה נכנסת שאלת הרוע המוחלט. צבוע האדם שיאמר שיש הפרדה מוחלטת בין טוב לרע – סדרת הקומיקס היפנית הזו בהחלט מראה זאת בצורה מופלאה. היסטוריונים בכללי ואפילו באמנות מתחבטים בשאלה הזו ותמיד יהיו מחנות של נטייה ל"כן" ונטייה ל"לא" אבל תמיד, תמיד! יהיו הסתייגויות בנושא כי לעולם לא תהיה תשובה חד משמעית. והתשובה ללמה לא תהיה תשובה חד משמעית היא לפחות פשוטה: יש יותר מידי משתנים בכדי לקבוע. ואתן דוגמה מהתחום האהוב עלי אמנות – כי מה לעשות שיש שם פשוט הכל מהכל…
הכירו בבקשה את פלטת המלך נערמר המתוארכת לסביבות 3200 לפנה"ס. מה שניתן לראות על האבן למעשה ממחישה למעשה את איחוד מצרים על ידי נערמר. על פניו תיעוד היסטורי חיובי כיוון שמצרים הייתה מפולגת ואז הגיע אדם דגול והצליח לאחד אותה ולהוביל אותה לעתיד מזהיר. בנוסף לכך, לא רק שאותו נערמר הצליח לאחד את מצרים אלא הוא קיבל על זה תמיכה מהאלים כי יש ייצוג של הורוס על הפלטה.
אז יש את איחוד מצרים ותמיכה מאלים, אז מה הבעיה? יש אלימות כביכול בתיאור. המלך מחזיק בשבוי ועומד לחבוט בו במטה, עבדים, מלחמה וכיבוש. רוע, נכון? לא נכון. כי לאדם של היום יש מוסר שונה מאוד מלאדם שחי לפני 3000 שנים. לצד אחד התיאור הזה יהיה מעולה כי הנה מצרים שלמה עכשיו! לצד השני זה יהיה גיהינום עלי אדמות היות הצד שנקרא לו מפסיד ויש כמובן את הצד השלישי שזהו הצד של הצופה – אנחנו.
אז אם נפרק לשלושה חלקים את נושא הרע vs. טוב נראה שיש לנו צד אחד שמבחינתו הוא הטוב המוחלט, צד שני שמבחינתו זה נחשב לרוע מוחלט וצד שלישי שלעולם לא יסכים אם זה טוב מוחלט או רע מוחלט. ולכן קמו חוקים כדי להסביר לאדם בצורה קצת יותר טובה מה נחשב לטוב ומה לרע. יש דברים שכולם היום יסכימו שהם נחשבים לרעים ועדיין ישנם מקרים שקשה מאוד להחליט בהם.
אז עכשיו, האם אתם יכולים להיות בטוחים בתשובה לכם כשהשאלה על הרוע תעלה? אם מנתקים את הרגש ומנסים לחשוב רק עם ההיגיון – אתם לעולם לא תצליחו לקבוע מהו רוע אמיתי ומהו טוב.