סדרת הריאליטי Below Deck מציגה את חיי הצוות על היאכטות המפוארות. היא הוצגה לראשונה על גבי המסכים ב-1 ביולי 2013, ומאז הפכה לאחת מהסדרות הבולטות ביותר של רשת בראבו (Bravo).

מערכת W@LTER BENJAM!N

הענקית Bravo, רשת הטלוויזיה האמריקאית בבעלות NBCUniversal, שהתמקדה בתחילה באמנות ובתרבות גבוהה, מאז תחילת שנות האלפיים הפכה לענקית ריאליטי שמתמקדת בתכנים מבדרים, פרובוקטיביים ומסחריים ממש. והיא ידועה בעיקר בזכות סדרות כמו The Real Housewives ו-Below Deck, ששינו את זירת הריאליטי העולמית עם דגש על דרמה מזויפת, עימותים בלתי-פוסקים והצגת סגנון חיים יוקרתי ומפואר.

ובסדרה Below Deck  התמקדו בהצגת החיים הבוהמיים בספינה שאמורה להיות סודית ובלתי מוכרת לרוב האנשים בחברה שאינם מסוגלים להרשות זאת לעצמם. אבל נדמה כי הסדרה עומדת על תפר דק שבין מציאות לתיאטרון כתוב מראש. עד היום, על פי הערכות, הסדרה גרפה למעלה מ-10 מיליון צפיות לכל עונה (לא כולל צפיות ב NETFLIX)  ועם ממוצע של מיליון צפיות לפרק בודד. Below Deck בעצם לא רק הפכה לפופולרית מאוד בקרב קהל הצופים, אלא גם יצרה שיח תקשורתי נרחב בינלאומי בנוגע לאמת המצולמת : האם מדובר במציאות טהורה, או שמא כל התוכנית היא סיפור מתוסרט, שבו גם האותנטיות נשארת בחוץ ? השאלה הגדולה שמרחפת מעל הסדרה היא האם חברת ההפקה Bravo באמת מציגה מציאות, או שמא יש כאן תסריט מובהק שמזמין את הצופים להאמין שהוא אמיתי, בעוד הוא מלאכותי לחלוטין?

מה שמייחד את Below Deck הוא השילוב בין צילום מקצועי ומדויק לבין רגעים אינטימיים שמצטלמים כמעט תמיד "במקרה" בחדרי השינה של אנשי הצוות, או לפחות כך נדמה. המצלמות, שמתמקדות לעיתים קרובות מידיי על חדרי השינה הפרטיים, חושפות אינטימיות של דמויות שמשתפות אותנו ברגעי חולשה, בריבים, ולעיתים קרובות גם בגילויי גוף עירום לחלוטין. אמנם כל אדם יכול להבין את הרצון לכנות ופתיחות מול המצלמה בסדרת ריאליטי, אך יש הבדל גדול בין הצגה של גוף אנושי בצורה אמנותית לבין צילום שמזמין את הצופה להיות פשוט מציצן. ובמקרה של Below Deck, הצילום מציץ מעבר לגבולות הדמיון.

חברת ההפקה Bravo מציעה מבט שמערער את הגבולות בין הדימיון למציאות, ומציגה דמויות שנראות כאילו היו במצבים אינטימיים באופן טבעי אבל האם זה באמת כך? בהסברים שהוצגו על ידי מבקרים בתעשיית הריאליטי, נטען כי יש נטייה להעמיד את הדמויות בפני סיטואציות קיצוניות, כדי להבטיח את הקונפליקטים הדרמטיים ובכך להשיג את הריינטינג הגבוה עליו כולם חולמים.

Bravo גם לא היססה להעלות סצנות שהיו נראות כאילו הגיעו ישירות מאולם תיאטרון, כמו המאבקים בין הדיילות והמריבות בין חברי הצוות. והם לא רק בעייתיים מבחינה מוסרית, אלא גם מבחינת האפשרות להאמין למה שמופיע על גבי המסך. האם הצופים מסוגלים להפריד בין המציאות לבין מה שמוגש להם כמציאות? אולי התשובה טמונה בתשובה שלא ניתנה מעולם: אולי פשוט לא ניתן להאמין לBravo.

דוגמה ראשונה לסקנדלים המתוסרטים התרחשה במהלך עונה 5 של Below Deck Mediterranean (2020), כשסערה תקשורתית גדולה התפוצצה סביב הדיילת הראשית, האנה פררייר, לאחר שדווח כי החזיקה בווליום ועט CBD שלא הוצהרו לקפטן. האירוע התרחש כאשר מַליה וויט, בתפקיד ראש צוות הסיפון (Bosun) בספינה, דיווחה לקפטן סנדי יאן (Sandy Yawn) על התרופות שנמצאו בחדרה של פררייר. המקרה לא היה רק אקט של תיעוד אלא הפך לדינמיקה דרמטית שהיוותה עיקר פרסומת מסחרית להמשך הסדרה. פררייר טענה כי מדובר בתרופות נגד חרדה ועט CBD חוקי, אך הסיפור הוביל למחלוקות בלתי נגמרות (איך לא?), והשאלה שהתעוררה הייתה: האם מדובר בסיפור אמיתי? והאם כל תגובה, גם המורכבת ביותר, לא הייתה מנותבת לצורך הצגת הנרטיב הבא?

הסדרה מעלה גם שאלה גדולה יותר: מהי מציאות אמיתית ומהו עולם מנותק מהמציאות? כזה שמבוסס על תסריטים סודיים, שכנראה לעולם לא נגלה עליהם. בשנת 2019 הודה בראיונות בתקשורת ג'ייסון טיילור, אחד מהמשתתפים בתוכנית The Bachelor, כי סדרות ריאליטי רבות, כולל Below Deck, לא תמיד משקפות את המציאות. זה היה אמנם הכרה בעקיפין, אך הפקת התכנית לא התנגדה באופן רשמי שהתוכנית לא מבוימת.

אז האם יש באמת מקום לאותנטיות? שאלת האותנטיות נותרת לא פתורה גם בעונות מאוחרות יותר של Below Deck. לדוגמה, בשנת 2021 במהלך עונה 2 של Below Deck Sailing Yacht, האירועים סביב דמותו של גארי קינג עוררו סערה נוספת, כאשר הוא הואשם בהטרדה מינית. אבל גם אז ההפקה לא פיטרה אותו מהסדרה, וזה העצים את השאלות: האם אכפת להפקה בכלל מהתנהגות הצוות או שזו רק עוד הצגה בשיתוף פעולה הדוק, שמטרתה "למכור סיפור", וההפקה בכלל שותפה מלאה לכל האירועים שהובילו לאותן ההאשמות?

אז השאלה המרכזית שעולה כל פעם מחדש היא מה המטרה האמיתית של Below Deck? האם מטרת הסדרה לחשוף את האמת מאחורי עבודת הצוות על היאכטות מסביב לעולם, או שזהו כלי בידור זול וידוע מראש שמוכר את עצמו כמציאות מדומה? כפי שמסבירים עיתונאים בתעשייה, כאשר הסדרה מצליחה לעורר כל כך הרבה סערות תקשורתיות, מדובר ככל הנראה במניפולציה מכוונת שנועדה להשאיר אותנו צמודים למסך ולא בהכרח מציאות. לדוגמה, אמילי יאר מהוושינגטון פוסט (Emily Yahr, The Washington Post) כתבה כבר בשנת 2013 כי הסדרה "נראית כל כך מתוסרטת – חברי צוות מפונקים סטריאוטיפיים, קווי עלילה שנפתרים בצורה מסודרת – שקשה לקחת אותה ברצינות, אפילו בז'אנר המפוקפק של תוכניות ריאליטי בכבלים".

ולמרות ההצלחות, רשת בראבו עומדת לעיתים קרובות תחת ביקורת על כך שהיא מטשטשת את הגבולות בין מציאות לתסריט ועל תפקידה בעיצוב נרטיבים מלאכותיים למטרות רייטינג. אנחנו מבינים לאורך העונות בסדרה כי המשתתפים אכן מגיעים מעולמות הימאות (חלקם לפחות), אך רשת בראבו לא מצליחה להימנע מהמניפולציות הקולנועיות שלה, ואנחנו ממשיכים לתהות: האם אנחנו באמת צופים בתוכנית דוקומנטרית אותנטית שעוקבת אחר עובדי מקצועות הימאות, או שמא בפרק חדש של סדרת ריאליטי סטייל קרדשיאן, שבסופו של דבר כל פרט בה מתוסרט עד כדי הקאה?

כל צופה יכול לחשוב שמדובר ברגעים אמיתיים וכנים שנתפסו תחת עדשת המצלמה, אך כאשר ההתנהלות סביב הדמויות היא כזו שמיועדת להוציא מהם את המיטב התיאטרלי, קשה מאוד לראות את Below Deck אחרת מאשר סדרה מתוסרטת במקרה הטוב, או מזויפת ממש.